אני הכי אוהב את ערבי רביעי. יש משהו טיזרי בשעות הדמדומים, מעין פרולוג לשירת הברבור של עוד שבוע קשה. רביעי מפלרטט עם חמישי וקורץ לשישי, בלעדיו לעולם לא יגיע הסופ"ש, והוא יודע את זה. הוא משחק אותה קשה להשגה, נותן תחושת חופש אבל חוזר בו למחרת.
אני הכי אוהב את ערבי רביעי, לא בגלל המשחק המקדים המבלבל, אלא פשוט כי רביעי זה ערב פריסטייל במטבח בדירה. קונים שימורים זולים, מרתיחים מים, זורקים מה שבא ואוכלים. זו ארוחה שמייצגת את יום רביעי בצורה הטובה ביותר – אין מחוייבות למנה מסויימת, אבל תמיד נשאר תיאבון ושאריות ליום שלמחרת.
זו תקופה משונה, אני חושב לעצמי בדרכי לסופר, רגע אחד לובש חולצה קצרה ושניה אחרי מוציא ז'קט שיגן עלי מהקור והגשם. כמו שמזג האוויר לא החלטי, גם אני לא בטוח אם ללבוש קצר או ארוך, אם להכין הערב פסטה או שקשוקה, ואם התגברתי על הבחור האחרון או לא.
אני עומד מול דוכן המאכלים המעובדים בסופר, וכהרגלי מחשב. העגלה הריקה מתגלגלת לה במעברים, ואני תוהה לגבי מוצרי המדף ותוקפם – מעניין כמה חומרים משמרים מכניסים להם, והאם אנחנו חיים יותר בזכות החומרים האלה, או שבעצם פחות.
ספיקינג אוף מוצרי מדף משומרים, אני מקבל הודעה שהתרגלתי לקבל מסטוץ סורר שהפך ליזיז קבוע – "אני ברחוב שלך, בבית?". אני מתלבט איך לענות. מצד אחד, חרמן. מצד שני, אני עדיין חושב על הבחור.
אני מחזיר את הנייד לכיס מבלי לענות.
אני דוחף את העגלה וממשיך לבדוק. כל מוצר נבדק בקפידה – צריך לודא שיש לו את כל התכונות הנכונות, שהוא מגיע בחבילה הנכונה או עם החבילה הנכונה, ושאפשר יהיה להשתמש בו לאורך זמן. חשוב שהמוצר לא יתקלקל, שהוא יהיה שווה את ההשקעה ושהטעם שלו יהיה… לטעמי.
אני בוחר מוצר אחד, ומחזיר את השני למדף, מוציא שלישי ומתלבט לגבי הראשון. האם מוצר זול יותר עם טעם זהה הוא מה שאני צריך כרגע? אולי כן לבחור באיכות? אבל סך הכל מדובר במותג. מבצעי 1+1 נשמעים מעניינים, אבל הם יקרים בכמה שקלים בכוונה.
פרגמנטים של מוצרים בודדים ירכיבו בעוד שעה קלה מנה לתפארת, אבל אני חושש שלא יהיה לה טעם. איזה טעם יש לחיוך ביישן שהיה צומח מ-0 קמ"ש ל-120, בחצי שניה? איך יוצרים ארומה של בלורית, שמגוננת על עיניים טובות?
ההיצע כל כך גדול, המותגים רבים עלי, אבל לא בקשתי הרבה. סך הכל רציתי ארוחה אחת טובה, שתחזיק מעמד לאורך זמן.
אני מגיע לקופה ומקבל הודעה נוספת מהיזיז – "לבוא?". הקופאית מרימה קופסת שימורים ואומרת שהשני בחצי מחיר.
אני מתלבט אם לקנות או לא. המחיר טוב, אבל אולי כרגע זה קצת יותר מדי.
"לא", אני עונה. "כרגע אני צריך רק אחד".