פרק 5: הפתעה!

מור וים מובילות אותי למסעדה – הערב אני אזכה לאכול ארוחה יוקרתית, חינם, מתנה משתיהן ליום ההולדת ה-27 שלי. ההתכלבות האולטימטיבית. אני נכנס לאולם חשוך ומגלה עשרות פנים מוכרות, אוחזים בבלונים ובזיקוקים – הפתעה!

כמה שעות קודם לכן עבדתי על שקיות ההפתעה שהכנתי לקראת מסיבת יום ההולדת שלי, שתכננתי בעצמי – יום הולדת חברתית, בה "אמכור" שקיות הפתעה (שעשויות מניילון מתכלה*) במחיר ריצפה לחברים, ובתמורה הכסף יממן לי בירה. בדיעבד הסתבר שהכנתי את השקיות, ועוגה מכלובלבת, למסיבת ההפתעה של עצמי, ללא ידעתי.

 

שקיות הממתקים חולקו קצת אחרי שנרגעתי מההפתעה שערכו לי חברי, וכולם שמחו לאכול במבה מעבישה ומרשמלו מאובן. ציפיתי שחברי הטובים ילכו עם ניסוי הליקוק החברתי שתכננתי – אני מלקק להם עם השקיות והם ילקקו לי חזרה בבירה. ציפתה לי הפתעה נוראית – אף לא חבר אחר חשב להזמין אותי.
כשגיליתי שאני נוכח במסיבת ההפתעה של עצמי, ללא נזיד שמרים שמחלחל לי בגרון, עמדתי על כסא והכרזתי שאני מחכה למושיע. אריאל, אחד החברים, עשה את הצעד הראשון והזמין אותי לכוס שיכר ראשונה.

לא ציפיתי שחבר יזמין אותי לבירה מלאה. מרבית חברי סטודנטים או נמצאים אחרי תואר. אני יודע שמצבם הכלכלי גם לא מזהיר. לכן קיוויתי שניסוי שקיות הממתקים יצלח, כשהחישוב שלי היה לקבל שלוש כוסות בירה.

בירה אחת נגמרה – ובירה אחרת בוששה לבוא.
הניסוי הוכרז ככישלון. יש לי חברים קמצנים.

זוגות זוגות, קצת אחרי חצות, נפרדו ממני כולם. "תראה כמה אהבה" לחשה לי אחת מידידותי. מרגיש כמו סרט בהילוך איטי, רק ללא מוזיקה איטית ומרגשת, פתאום הכתה בי המציאות, מפתיעה יותר מכל מסיבה– יש דברים שלא חוסכים עליהם.
אני רואה את חברי הולכים לידי, צוחקים, שמחים, מאושרים. כל חיבוק, כל "כיף", כל נשיקה.

"ארצה" נזפתי בכלב שבתוכי, שהשמיע בכי חרישי. "הלילה לא חוסכים".
על המונית בדרך הביתה, יחד עם ים ומור שיזמו את המסיבה, אני שילמתי.

פרק 4: ללקק כמו כלב

בראש השנה קבלתי בעל כורחי את המשימה להיות מש"קית חוי"ה, ולטייל עם ארבע עולות חדשות שהתארחו אצלנו בחג. אני מגיע לבית הורי ומגלה חבורה של קופות שעומדות ומסתודדות סביב הכלב שלי, כשאחת מהן מנסה בעברית רצוצה לתקשר איתו, כאילו היה תינוק שטרם הבשיל – "תן שלום… תן שלום…". מקס, כלב הרועים השחור מוציא לשון של גוּפי ומרים את יד ימין שלו, מנסה לרצות אותה. הבנות נרגשות ועולה אחרת ממשיכה בטון מפגר "מי כלבה טוב? אה? מי כלבה טוב?".

מקס מקבל גירוד הגון בבטן ומכשכש בזנב בשמחה.

אני מביט בכלבו הגאון של המתכלב – המבט האידיוטי שלו בעיניים בצירוף הלשון החלקלקה שמשתרבבת לו מצידי הפה, גורמים לאנשים לא להשאר אדישים אליו – ולחשוב שהוא הדבר הכי טוב שקרה לאנושות. מקס עושה את הדבר הכי חכם שכלב יכול לעשות – הוא מתחנף!

לא מבין איך לא חשבתי על זה קודם – אני מרים יד לשלום, מוציא לשון חלקלקה ומתחיל בסשן כלבלבי בעצמי:
– אנחנו מגיעים לשמורת טבע שעולה כניסה. התלקקות קטנה לאחת מהעולות, ואני מקבל כניסה על חשבונה. "לא, באמת שאין צורך – את האורחת שלי" אני מנסה לא לצחוק אבל היא לא מוכנה לקבל לא כתשובה "אתה מקסים, זה בסדר".
– יושבים במסעדה לאחר טיול ארוך ואני מדגיש בפניהן שאני מעריך מאד כל עולה שמגיע לארץ כי זה חשוב, טופח להן על השכם, מספר כמה הן גיבורות ואמיצות – ומתפנק בארוחה על חשבונן.
– פתק קטן ומחמיא שכתבתי למלצרית גורם לה להביא לנו קינוח, על חשבון הבית.
– בארוחת החג אני שואל את אחת מהן, בחורה קוריאנית, אם היא רוצה אורז. "of course I want rice. I'm Asian!"" היא עונה, וצוחקת, ואחרי שאני מוזג לה לצלחת היא מזמינה אותי לארוחה קוריאנית בביתה – על חשבונה מן הסתם…
– אחרי שתי ארוחות חג ושיחה נוקבת עם סבתא שלי על כמה שהיא הסבתא הכי מדהימה בעולם וכמה שאני אוהב אותה, אני מרגיש פתאום אגרוף קמוץ בכיס המכנסיים שלי. סבתא דחפה כמה שטרות מתנת חג וקרצה "אבל אל תגלה לאחים שלך…".

הליקוק הוכיח את עצמו. לקקו – ושטיח אדום יפרש תחתיכם.

ניסוי הליקוק החברתי
ביום שבת אני חוגג 27 שנים לקיומי המכלובלב והחלטתי לפצוח בניסוי ליקוקי – מסיבת יום ההולדת החברתית הראשונה. או בשמה הפחות מסורתי "אני אלקק לכם – אתם לקקו לי".
מה זה אומר?
אני טוען שיומולדת הוא לא יומולדת ללא שקיות הפתעה ולכן החלטתי לצאת לשניה מבועת ההתכלבות ולהכין שקיות הפתעה לחברים שיגיעו לחגוג עימי – זה הליקוק שלי לחבר'ה שיגיעו.

כל שקית בחישוב מהיר עולה בסביבות השקל אך מכילה ממתקים בעלות גבוהה יותר. אם כל אחד מהאורחים הצפויים להגיע "יתרום" שני שקלים, הוא יהנה משקית ההפתעות ואני אהנה מ-3 כוסות בירה – 2 כוסות שוות ערך לעלות השקיות וכוס בירה נוספת תהיה כולה של פינוק.

או כמו הפרסומת של האינטרנט החברתי – כל אחד נותן קצת, כדי שאני אהנה.

מאחל לכם שתהיו לראש ולא לכשכוש בזנב, ומזל טוב לי.